שומאכר מתחיל להתכונן לעונה הבאה

אלוף העולם שבע פעמים ונהג מרצדס, מייקל שומאכר, אמר כי יתייחס מעתה ליתרת העונה הנוכחית כהכנה לקראת העונה הבאה. הגרמני הותיק, המחזיק במקום התשיעי באליפות עם 59 נקודות מהמוביל, מארק וובר, הודה כי הוא אינו נמצא בעמדה ממשית לזכות באליפות.

"אתה חושב במונחים של אליפות, זו המטרה שלי ובזה אני מתרכז", הסביר שומאכר. "אבל בנקודה מסוימת אתה מבין שהחבילה שלך נמצאת היכן שהיא נמצאת, ומשם והלאה צריך לפעול על פי תכנית מסוימת או תהליך – וזה מה שאנחנו עושים כרגע."

"השנה עוד ארוכה. אני לא חושב שאני באמת נמצא בעמדה לזכות באליפות, אנחנו כבר בשלב של בנייה והתארגנות לקראת מה שהולך לקרות בשנה הבאה והלאה. אבל אי אפשר לדעת, השנה עוד ארוכה ויש עוד הרבה נקודות לקחת."

"אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך בנייה של הקבוצה, וזה מתקדם מצוין", הוסיף שומאכר. "אני מרוצה מאוד מהאופן שבו אנחנו עובדים בקבוצה, מהאופן שבו אנו מתקדמים. אין לנו חבילה שתאפשר לנו להילחם בחוד, וציפינו לזה אחרי מבחני החורף. אבל המקום שאליו אנחנו הולכים הוא מקום טוב."

מרצדס לא תערער; FIA יבהיר התקנות

קבוצת מרצדס החליטה שלא לערער על העונש שהוטל על מייקל שומאכר בסיומו של המרוץ במונקו, לאחר שעקף את פרננדו אלונסו מיד עם עזיבתה של מכונית הבטיחות את המסלול, בהקפה האחרונה.

בהסתמך על מאמר 40.13 של התקנות הספורטיביות, לפיו: "אם המרוץ מסתיים כאשר מכונית הבטיחות נמצאת במסלול, היא תכנס אל ישורת המוסכים בסופה של ההקפה האחרונה, והמכוניות ימשיכו אל דגל השחמט כרגיל, מבלי לעקוף", קבעו השופטים שהעקיפה הייתה בלתי-חוקית והטילו על שומאכר עונש תוספת זמן, אשר בעקבותיו נפל הגרמני אל המקום ה-12 בדרוג הסופי.

במרצדס, לעומת זה, טענו כי המרוץ לא הסתיים תחת מכונית בטיחות, וציינו כי מרכז הבקרה שלח הודעות על כניסתה של מכונית הבטיחות ועל כך שהמסלול פנוי, וכן שהונפו דגלים ירוקים מיד לאחר קו מכונית הבטיחות הראשון.

כבר בערב יום ראשון הודיעה מרצדס כי תערער על העונש, אף על פי שבאופן תיאורטי לא ניתן לערער על עונש מסוג זה. ואולם, ביום שלישי, כאשר נדרשה לאשר את הגשת הערעור, החליטה הקבוצה לחזור בה.

"בשיחות שניהלנו עם השופטים לאחר המרוץ הובהר לנו שהסיבות לפירוש שלנו את התקנות הובנו. הם גם הכירו במצב זה כמצב חדש, שלא עמד במבחן המציאות מעולם, אבל בסופו של דבר לא הסכימו לטענותינו", נכתב בהודעה רשמית שפרסמה הקבוצה.

"מרצדס רוצה להדגיש שהיא תומכת לחלוטין בשיתופם של נהגי עבר בצוות השופטים, וכן שהיא מרוצה לחלוטין מתפקודו של זה בגרנד-פרי מונקו, שפעל במקצועיות, באחריות וללא משוא פנים."

"FIA הסכים לכלול את מאמר 40.13 ברשימת הנושאים לדיון בפגישתה של קבוצת העבודה לענייני ספורט, כמו גם את מידת הענישה לאחר מרוצים. אנו מאמינים כי עונש תוספת הזמן של עשרים שניות שהוטל על מייקל היה בלתי-סביר בנסיבות. אף על פי שאיננו יכולים להיות שמחים בתוצאה, אנו מרוצים ש-FIA הכיר בסיבות לפרשנותנו את התקנות. לפיכך, לטובת הספורט, החלטנו שלא להגיש את הערעור."

בתגובה לדברים האמורים, הודיע FIA ביום חמישי, כי הוא מכיר בחוסר הבהירות של התקנות בעניין הנדון. לפיכך, הצהיר הארגון, ועדת פורמולה אחת תגיש תיקון לתקנות הספורטיביות, לאחר שתקבל הצעה מתאימה מקבוצת העבודה לענייני ספורט של פורמולה אחת. התיקון יוצג בפני מועצת הספורט המוטורי העולמית בפגישתה הבאה, שתערך ביום 23 ביוני, והיא תחליט אם לאשרו.

היל מפקפק ביעילות תפקידו של היועץ לשופטים

דיימון היל, אלוף העולם לשעבר ונשיא מועדון נהגי המרוץ הבריטיים (BRDC), הביע ספקות באשר ליעילותו של תפקיד היועץ לשופטים במרוצים, אותו מילא במהלך סוף השבוע במונקו.

מאז פתיחת העונה משמש נהג ותיק כלשהו כיועץ לשופטי FIA הרשמיים, מביא בפניהם את נקודת המבט של הנהגים ומסייע להם בקבלת החלטות. עד כה שימשו בתפקיד זה אלן פרוסט, טום קריסטנסן, אלכס וורץ, ג'וני הרברט, דרק וורוויק והיל עצמו.

היל נאלץ לשפוט את התקרית שבה היו מעורבים פרננדו אלונסו ויריבו המר לשעבר, מייקל שומאכר, ואשר בגינה ספג זה האחרון עונש של תוספת עשרים שניות לזמנו הסופי.

"זו הייתה חוויה מרתקת, אבל אני תוהה אם זה נכון שנהגים נדרשים לפרש את התקנות", אמר היל לטיימס. "דימיינתי שאשמש יועץ ואספק לשופטים את נקודת המבט של הנהגים, כאשר הם יהיו אלה שיחליטו בסופו של דבר. ההתמחות שלי היא בנהיגה. אני לא מחוקק או פרשן של תקנות."

"באופן חלקי, אי הנוחות שלי נבעה, כמובן, מן העובדה שנדרשתי לשפוט בתקרית שבה היה מעורב מייקל. פעלתי ללא דופי, אבל כבר קיבלתי כמה אימיילים עוקצניים בהם הואשמתי בהיותי בעל דעה משוחדת."

עדותו של היל עשויה ללמד רבות על האופן שבו מתנהלים הדברים מאחורי הקלעים; דבריו על הידרשותו לפירוש התקנות וקבלת החלטות אינה מתאימה להגדרות התפקיד, כפי שפורסמו על ידי FIA בתחילת העונה.

שומאכר נענש; מרצדס תערער

מייקל שומאכר, נהג קבוצת מרצדס ואלוף העולם שבע פעמים, נענש בתוספת של עשרים שניות לזמנו הסופי בגרנד-פרי מונקו, בגין עקיפתו את פרננדו אלונסו בשלבי הסיום של המרוץ, תחת מכונית הבטיחות.

בעקבות התאונה שבה היו מעורבים יארנו טרולי וקארון צ'אנדוק בפניית רסקאס המפורסמת, כשלוש הקפות לפני הסיום, נשלחה מכונית הבטיחות להוביל את השדה. בתום ההקפה האחרונה נכנסה מכונית הבטיחות בחזרה לישורת המוסכים, או אז עקף שומאכר את אלונסו, ככל הנראה בהסתמך על התקנה לפיה העקיפה מותרת אחרי קו מכונית הבטיחות הראשון (40.11).

בהסתמך על מאמר 40.13 של התקנות הספורטיביות, לפיו: "אם המרוץ מסתיים כאשר מכונית הבטיחות נמצאת במסלול, היא תכנס אל ישורת המוסכים בסופה של ההקפה האחרונה, והמכוניות ימשיכו אל דגל השחמט כרגיל, מבלי לעקוף", קבעו השופטים שהעקיפה הייתה בלתי-חוקית והטילו על שומאכר עונש כאמור, אשר בעקבותיו נפל הגרמני אל המקום ה-12 בדרוג הסופי.

במרצדס החליטו שלא לקבל את החלטת השופטים והודיעו כי יערערו עליה. FIA ביקש להדגיש כי הערעור יתייחס להחלטת השופטים בלבד, ולא לעונש שהוטל על שומאכר, שכן עליו לא ניתן לערער.

אנטי מסלול כאתר מושלם לאנטי אדם

אני אוהב את מונאקו. כותבים רבים שפכו בעבר טונות של דיו על המרוץ הזה, ואני רק אחזור על דברי חכמים: מדובר על מסלול שמציג לנהגים אתגר קשה מאוד וחסר כל סלחנות. תוסיפו על זה תפאורה יפהפייה, ותקבלו מתכונת למרוץ מרתק ונוצץ.

מעבר לכך, יש בעיה קטנה עם מונאקו: המרוצים במסלול הזה משעממים, וזה בדיוק מה שקיבלנו ביום ראשון. דומה היה שכל הנהגים השכילו להפנים שפשוט אין טעם לנסות לעקוף, ועקבו כמו כיתה ממושמעת אחרי המוביל. פרננדו אלונזו עוד הצליח לבצע שתי עקיפות, אבל בהתחשב בנעקפים, לא מדובר על הישג אדיר.

מונאקו היה Non-Event והיה זה רק הולם שאקורד הסיום שלו התבצע על ידי אנטי-נהג. לאורך כל הקריירה שלו, מייקל שומאכר התאפיין ביכולות נהיגה על-אנושיות, שאליהן התלוו טקטיקות נלוזות ומכוערות.

schu_monaco1

ואולם, השנה הגיעה אל המרוצים מעין בריה משונה, המכונה "שום-אחר". היא מתאפיינת ביכולות נהיגה לא מעניינות, ומסיימת את המרוצים כ-Also Ran אנונימי, שלא מבצע שום מהלך שמשפיע על תוצאות המרוץ, ובוודאי לא שולט בו.

שומאכר הזכיר לכולם את אופיו הארוגנטי כבר לפני המרוץ, בראיון שבו נשאל על מעלליו במקצה הדרוג של מונאקו 2006, עת חסם את המסלול בנסיון מכוון להרוס את הקפת הדרוג של פרננדו אלונזו. התשובות של שומאכר לשאלות בנושא זה התאפיינו ביהירות, ולוו בעלבונות אישיים כלפי המראיין.

שומאכר חזר לזירת הפשע בהקפה האחרונה של המרוץ, ועקף את אלונזו שנייה לפני הסיום, תחת מכונית הבטיחות. אין לי עניין בהתפלפלויות משפטיות, אין לי עניין לקרוא את פרק 5 סעיף קטן 8 בתקנות. זה די ברור לכל בר דעת ש-FIA  לא רוצים לבייש את עצמם במרוץ שנגמר כשמכונית כביש מנצחת בו, ולכן הם נותנים לה להיכנס לפיט לפני הסיום.

הצמד שומכר וברון הוכיחו מי באמת חתום על כל המהלכים הנקלים שהשניים ביצעו בפרארי, והגנו בתוקף על המהלך. שומאכר גם הוסיף מתקפה פסיכולוגית כלפי דיימון היל, טקטיקה שהזקנים בינינו עדיין זוכרים מימי היריבות ביניהם על המסלול.

מסקנה? יש שני דברים בפורמולה אחת שעדיף לנו להשאיר מאחור: מונאקו ושומאכר.