צריך להודות. זה עבד להם, ל-FIA. הם הצליחו ליצור סיום מותח ומרתק לעונת 2010. אני ראיתי את המרוץ באבו דאבי רק בתשע בערב, אבל לא יכולתי לזוז מהמסך, כי בכל רגע הכל יכול היה להשתנות.
לגבי המרוץ עצמו, אני חושב שהוא משקף את העונה באופן מצוין: אם שוכחים לרגע שזה היה המרוץ המכריע, הוא היה נטול ארועים ונטול עקיפות, בטח לא על ההובלה. גם המסלול עצמו מייצג היטב את הסדרה ב-2010 ? משוכלל, יפה לעין, אבל חסר כל אופי ולא מעורר שום עניין. המסלול האנונימי הזה היה יכול להיות ממוקם בכל מקום בעולם; הוא חסר כל מאפיינים יחודיים, אולי למעט כמה שטויות כמו משטחי מילוט צבעוניים על גבול האפילפסיה, ויציאה מהפיט שיכולה לעצור את כל המרוץ אם מכונית נתקעת בה.
זה רק סמלי שהרגע הכי ספקטקולרי במרוץ היה החלקת הכוח הנפלאה של מרק וובר ביציאה מהפיט. שנים לא ראיתי החלקה כזו, אבל זה לא ממש חלק מהמסלול או מהמרוץ.
מבחינת מרוצים (למי ששכח ? מרוץ זה ארוע בו מכוניות ממש מתחרות זו בזו), עונת 2010 היא כשלון מוחלט. ראינו מעט מאוד עקיפות על המסלול להובלה. לא ספרתי, אבל אני בטוח שמדובר על שפל. ה-FIA וכל הגופים שמינה כדי לעזור לעקיפות לקרות, נכשל טוטאלית במשימה הזו. כמובן שגם בהקשר הזה המרוץ באבו דאבי מייצג נאמנה את כל העונה: ראינו שני נהגים שאף אחד לא חושד בהם בחוסר אגרסיביות והחלטיות (וגם היה להם אינטרס עצום לעקוף), משייטים להם אחרי מכוניות איטיות יותר ? מבלי שום יכולת לעקוף. למה? כי הזדמנות העקיפה באבו דאבי היא בקצה של ישורת שמתחילה בפניה איטית. הפניה איטית מדי, והישורת קצרה מדי ? והמנועים קפואים מדי.
כיום אני משוכנע שהאשם העקרי בחוסר העקיפות הוא לא מבנה המכוניות (שתורם גם הוא, ללא כל ספק), אלא המסלולים עצמם. יש כמות גדולה של מסלולים מטופשים בסבב שלא מאפשרים לעקוף, וזה לא עומד להשתנות, אולי רק לרעה. עוד אלמנט שמדכא עקיפות הוא כמובן הגבלת הסל"ד במנועים. לא אחת ראינו השנה נהג מהיר שפשוט לא מסוגל לעקוף בגלל שבדראפט הוא מגיע להגבלת הסל"ד והמנוע חותך. מטופש, מטופש, מטופש.
מבחינה טכנולוגית, עונת 2010 לא בלטה במיוחד, בהתחשב בעובדה שהחידוש הטכנולוגי המהותי בעונה זו היה פתח שהנהג היה צריך לסגור עם הברך, כדי לשנות את זרימת האוויר לכנף האחורית. קשה מאוד לצפות לפריצות דרך טכנולוגיות, כאשר החוקים כל כך נוקשים.
לגבי הקבוצות:
רדבול – לרדבול הייתה המכונית המהירה ביותר במשך רובה המכריע של העונה. בהקשר הזה צודק רוני אהרונוביץ' באומרו שהאלוף האמיתי הוא אדריאן ניואי. רק ניהול חובבני של הנהגים, בתוספת כמות גדולה יחסית של טעויות שלהם, מנעו מרדבול לסגור את שתי האליפיות הרבה יותר מוקדם. מספיק להסתכל על השליטה המוחלטת במקצי הדרוג (ואין עקיפות להובלה, זוכרים?), כדי להבין עד כמה רדבול לא התקרבו למצות את היכולות שלהם.
לגבי ניהול הנהגים, לדעתי רדבול נכשלו כאן באופן מחפיר, ולעיתים קרובות מדי נראו כמו קבוצת פורמולה 3 שבטעות הגיעה ל-F1. בתוך הקבוצה לא הייתה מדיניות מפורשת, אבל המציאות הראתה משהו אחר לגמרי, מה שגרם לוובר להיות מתוסכל בחלקים ניכרים של העונה, ודי בצדק. אם אתה מספר 2 ? שיגידו לך, ואם לא ? שלא יפלו אותך לרעה. אני בטוח שהמצב הזה פגע קשות בבטחונו העצמי של וובר, ואולי אף גרם לחלק מהטעויות שלו.
במבחן התוצאה לא ניתן להתווכח עם העובדה שרדבול יצאו ענקיים ? הם לא הפעילו הוראות קבוצתיות על המסלול באופן שהגיע לידי גיחוך, שיחקו אותה "פייר", ובכל זאת לקחו את האליפות. ניתן אפילו לומר שהם לקחו את האליפות *בגלל* שלא הפעילו הוראות קבוצתיות (בברזיל), עובדה מדהימה וחסרת תקדים. לזכותם צריך לומר שווטל לא הגיח במהלך העונה כמספר אחד קלאסי, היו יותר מדי מקרים בהם וובר השתווה אליו, ואף האפיל עליו. זו למעשה הביקורת העיקרית שיש לי על ווטל. לפני 2010 חשבתי שווטל משתווה ואולי אף עולה על המילטון, אבל הוא קיבל העונה בן זוג בינוני, ולא ממש השאיר לו אבק כמו שציפיתי. עבורי ווטל הפסיד נקודות מכריעות בהקשר הזה, וכיום אני לא חושב שמבחינת מהירות נטו הוא עולה על המילטון.
לגבי וובר, הוא מה שנקרא "כמות ידועה", ראינו אותו מספר עונות, אני לא חושב שהוא נהג מהשורה הראשונה בפורמולה אחת. היה לו צ'אנס מצויין השנה לזכות באליפות, ואני לא רואה את זה חוזר ב-2011, שבה אני מניח שרדבול יעמדו יותר מאחרי ווטל, וזה האחרון גם יתחזק.
מקלארן – מקלארן לא הצליחו לייצר מכונית תחרותית ב-2010. במשך רוב העונה הם השתרכו אחרי רדבול ופרארי, ורק כל מני צרופי מקרים ממוזלים ותצוגות נהיגה של המילטון גרמו להם לסיים את העונה במקום השני. אני לא חושב שמישהו ציפה באמת שבאטון יהיה יריב שווה להמילטון, והוא לא היה כזה. מה שבאטון חידש השנה (לפחות לי), זה היכולת שלו לשמור על המכונית (בעיקר הצמיגים) ולהביא תוצאות מפתיעות עקב היכולת הזו, בשילוב עם אסטרטגיות עצירה לא סטנדרטיות. הוא הצליח להביא המון נקודות לקבוצה, שסוף סוף קיבלה שכל ושמה על המסלול שני נהגים שמביאים נקודות, בניגוד לעונות קובליינן התמוהות. אם מסתכלים על מצב הניקוד ? באטון נמצא לא רחוק מהמילטון. יותר קרוב ממה שאולי אפשר היה לצפות, יותר קרוב ממה שאני ציפיתי. אפשר לומר שבאטון הוא לא תלמיד מבריק, אבל הוא מחפה על החסרון הזה בעבודה קשה ויסודית, וגם בעקביות.
והמילטון? המילטון פתח את העונה מצויין, כאשר אסף נקודות רבות גם כשלא היה יכול לנצח על המסלול. הבעיה שלו התחילה, או יותר נכון ? חזרה, בעיקר בשליש האחרון של העונה. הוא פשוט עשה יותר מדי שטויות, ואיבד נקודות יקרות בארועים שיכול היה למנוע אותם, אם רק היה מפעיל טיפה את השכל. אני חושב שהוא הנהג הכי מלהיב בסבב, שהכי כיף לראות אותו, אבל יש לו כמה פגמים יסודיים. הבעיה הראשונה שלו היא הפזיזות בלקיחת הזדמניות, אבל את זה עוד אפשר לקבל ? זה המחיר של התעוזה שלו שאני כל כך אוהב. ראיתם את נסיון העקיפה המשוגע שלו על קוביצה באבו דאבי? הוא בלם כל כך מאוחר, עד שהמכונית החליקה לגמרי בקו הפנימי. במקרה הזה הוא לא הצליח לעקוף, וגם לא התנגש, אבל זה היה מהלך משוגע ומדהים בעת ובעונה אחת. אנחנו רוצים בפורמולה אחת גיבורים, לא צלליות!
הבעיה היותר גדולה של המילטון, לדעתי, זה שהוא לא יודע מתי לוותר. ראיתי מספר מקרים העונה בהם היה מאחוריו נהג מהיר יותר, והוא פשוט לא היה מסוגל לתת לו לעבור. אני לא מדבר על טקטיקות מלוכלכות, אני מדבר על עקשנות מסוכנת ומיותרת, שרק יכולה לגרום לתאונה ואיבוד נקודות. חסרון יסודי נוסף של המילטון הוא התכונה המשונה הזאת של להיקלע למצבים מעוררי מחלקות בכל הזדמנות שרק אפשר. התקרית שלו עם מאסה במקצה הדרוג באבו דאבי היא דוגמה מצויינת, אבל היו עוד לא מעט דוגמאות כאלה השנה. התקריות המיותרות האלה גורמות לכך שיצא לו שם של טראבל מייקר, מה שגורם לשופטים להיות קשים איתו, וחבל. אם המילטון רוצה להיות אלוף עולם (שוב) הוא צריך לעבור שינוי מנטלי עצום. אחרי 4 עונות ב-F1, אני בספק אם זה יקרה אי פעם.
פרארי – הקבוצה פתחה את העונה בצורה לא טובה (למרות הנצחון של אלונזו במרוץ הראשון), אבל לאט לאט ובאופן די עקבי, הצליחה להשתפר, עד שהגיעה למצב שבו על המסלול, בזמן מרוץ, הייתה כמעט שווה לרדבול. כל זה אמור כמובן רק לגבי אלונזו שהראה השנה שוב למה הוא הנהג הכי טוב בפורמולה אחת. הוא אגרסיבי, שקול, יציב ומהיר מאוד. אין ספק שאלונזו הוא "החבילה" הטובה ביותר ב-F1 היום. עקב האכילס שלו שוב נחשף בסיום המרוץ באבו דאבי, כאשר הוא בעצם האשים את פטרוב בכך שהפסיד את האליפות. אני משוכנע שככה אלונסו מרגיש. בהקשר הזה, הוא אדם בלתי בוגר ודי ילדותי. ראינו לא מעט מקרים בעבר בהם אלונזו מאשים את העולם בצרות שלו, ובעיני זה פגם אישיותי שמונע מאלונזו להיות נהג ממש גדול. אני מניח שאם היינו שמים את אלונזו בפרארי בעונת 96, זה היה מתפוצץ כמו חתיכת נתרן ששמים במים.
ומאסה? מה עם מאסה? התאוריה המקובלת אומרת שמאסה לא הצליח להביא את הצמיגים לטמפרטורה, בעיקר במקצה הדרוג? אני אומר שזה קישקוש אחד גדול. מאסה ב-2010 הוא הקובליינן של מקלארן בשנים 2008-2009. בגללו הקבוצה לא דורגה גבוה יותר בדרוג היצרנים. הוא לא מהווה שום אופוזיציה לאלונזו, ובדיוק בגלל זה הוא מתאים לפרארי כמו כפפה ליד. אלונזו צריך נהג איטי לצידו כדי למצות את עצמו, אבל זו רק הסיבה המשנית. הדבר היחידי שמאסה נתן לנו ב-2010 הוא הארה על היכולות של אלונזו בהשוואה לאלו של קימי רייקונן…
ב-2010 פרארי שוב ביזו את הספורט כולו באופן מחפיר. הפארסה של גרמניה 2010 היא שיא חדש. ב-2002 פרארי עשו משהו די דומה, ואז FIA חוקק חוק שאסר מפורשות הוראות קבוצתיות. מאז ועד היום, לא ראינו אף קבוצה מעיזה להפר את התקנה הזו בצורה כל כך בוטה, מפורשת, ומזלזלת. ומה עשו ב-FIA כאשר פרארי עשו בדיוק את זה? החליטו שמשהו לא בסדר בחוק, וצריך לשנות אותו, מבלי לתת לפרארי שום עונש (למעט הקנס שניתן על ידי הדיילים במרוץ). אולי צריך להגיד את זה שוב, כך שכולם יבינו: היה לנו חוק כאן, הייתה קבוצה שהשתינה עליו בקשת מהמקפצה, ואז הגוף המארגן הודיע שמשהו לא בסדר עם החוק, וצריך לשנות אותו, מבלי להעניש את הקבוצה על העבירה שעשתה כנגד החוק.
זה רק סימלי שמי שעמד ב-2002 בראש פרארי, ובכלל לא הבין אז מה לא בסדר במה שעשתה הקבוצה ? עומד היום בראש ה-FIA. אני חושב שזה אומר הכל. יש כמובן את הטענה המגוחכת הזו שכולם עושים את זה, ורק פרארי "לא מסתירים" את זה. מספיק להאזין לראיון ההזוי ש-BBC ערכו עם סטפנו דומיניקלי מייד לאחר סיום המרוץ בגרמניה, כדי להיווכח עד כמה פרארי "לא הסתירה" את ההוראות הקבוצתיות.
שאר העולם: לא ראינו דברים גדולים השנה. בלט לטובה קוביצה ברנו, שבמכונית תחרותית יכול כנראה לתת קרב לכל נהג. קוביאשי המשיך להראות ניצוצות של יכולת, אבל תייג את עצמו סופית בתור עוד קאמיקאזה יפני. הקבוצות החדשות לא עשו כלום, חוץ מלהפריע, ואני לא בטוח שיש להם מקום ב-F1. ווליאמס לא עושים רושם של יציאה מהמדבר בו הם נמצאים כבר שנים, ופורס אינדיה חזרו אחורה. ניקו רוזברג הוא לדעתי אחד מהאנשים חסרי המזל על פני הפלנטה, ותעיד על כך התאונה שקרתה לו בקוריאה (דוגמה אחת מני רבות). איכשהו לא נראה לי שהמזל הזה ישתנה אי פעם…
מן הראוי להקדיש כמה מילים למייקל שומאכר. 2010 הייתה העונה הגרועה ביותר בהסטוריה שלו. אפס פולים, אפס נצחונות, אפס פודיומים, 74 נקודות, כאשר לרוזברג היו 142 נקודות, וזה הנתון המשמעותי ביותר. מצד אחד קיוותי מאוד שמייקל יחזור השנה ויראה לכל העולם שדור ההמשך לא משתווה אליו, מצד שני יש בקירבי שמחה רבה על כך שהאיש הכל כך יהיר הזה טעם השנה מעט מתרופה המרה שבה השקה כל כך הרבה נהגים בעבר. ראינו רק רגע אחד העונה שבו שומאכר נראה היה כמו בימים "הטובים" ? כשהוא ניסה להתנקש בבאריקלו בהונגריה. זה היה על המקום השמיני או התשיעי, אינני זוכר. במשך כל עונת 2010 שומאכר היה עוד ALSO RAN, ובניגוד למה שהוא אמר לכל מי שרצה לשמוע ? אני לא חושב שטיפוס תחרותי כמו שומאכר נהנה אפילו שנייה אחת ב-2010.
שומאכר עושה קולות של התלהבות מהמרצדס של 2011, ואני לא יכול שלא לחשוב (שוב) שאולי הוא באמת יודע משהו שאנחנו לא יודעים. מצד שני, מה הוא כבר יכול לדעת? הרי שום מכונית עתידית לא עשתה אפילו הפקת מבחן אחת. אני לא מבין למה שומאכר ממשיך ב 2011, ואני לא אופתע אם הוא לא ימשיך.
2010 – דרוג הנהגים שלי:
- אלונסו;
- המילטון;
- ווטל;
- קוביצה;
- באטון.
רוברט קוביצה, נהג לוטוס-רנו, שנפצע אתמול באיטליה בתאונת ראלי וסובל משברים מרובים ביד וברגל ימין, עלול להיעדר מעונת 2011 כולה; כך מסר פרופ' מאריו רוסלו, הרופא שהוזעק לעמוד בראש צוות של שבעה רופאים, אשר עמלו משך שבע שעות בניסיון לשחזר את ידו.
