האמת? מזמן אני לא זוכר שישבתי מרותק ככה למקצה הדירוג. ברגע שיש תחרות העניין חוזר וכיף לראות. אוי כמה התגעגעתי לתחרות. וברגע שבין תשעת הנהגים הראשונים מפרידה שניה וברגע שחמשת הראשונים באים מארבע קבוצות שונות יש תחרות.
המילטון כמובן היה המרשים ביותר. ברגע שהוא היה צריך הוא קבע זמן מדהים שאף אחד לא יכל להתקרב אליו והבטיח לו פול ראשון העונה. באטן במקום השני מסמן על דומיננטיות אפשרית של מקלארן. מי שבאמת הפתיע היה גרוסג'ין מלוטוס רנו שסיים במקום השלישי. להבדיל מכוכב הקבוצה רייקונן שלא עבר את המקצה הראשון ויזנק רק מהמקום ה 17.
גם פרארי התחילו את העונה בצורה מזעזעת. נראה שלמכונית שוב אין מהירות וטעות של אלונסו שלחה אותו אל הדשא ואל המקום ה 12. על מאסה אין מה להרחיב את הדיבור רק נסתפק ונאמר שהוא יזנק מהמקום ה 16.
גם רד בול נראו חיוורים משהו לעומת מקלארן ומרצדס. וובר מקדים את ווטל במקום חמישי ובהחלט יש הרגשה שמה שהיה שנה שעברה לא יחזור.
מקצה דירוג ראשון לעונה שמשאיר טעם של עוד. נקווה שהמירוץ יענה לציפיות.
זה לא אשמתו כמובן. הוא כאן בשביל לנהוג הכי טוב שהוא יכול ולנצח בכל מרוץ. אבל דומיננטיות כזאת אני לא זוכר מעונת האליפות של מייקל שומאכר ב 2002. למעשה אם מסתכלים על הטבלה ומוציאים את ווטל ממנה יכלה להיות לנו עונה מרתקת: ארבעה נהגים 17 נקודות הפרש וחמישה מירוצים לסיום. מה שנאמר הכל יכל להיות פתוח. ובן ארבעת המתמודדים שלושה אלופי עולם לשעבר. כן זה יכלה להיות עונה מדהימה.