אבות ובנים

החידון של דורפן בנושא אבות ובנים בספורט ובמיוחד השאלה שנגעה לעניין הפורמולה-1 (התשובה היא משפחת היל, כמובן) והתגובות של חלק מהמגיבים פה, ב-באזר לגבי ווילנייב הזכירה כמה אכזרי ספורט יכול להיות, במיוחד אם אבא שלך היה "תותח" בתחומו.

לא מפתיעה כלל העובדה שרבים חושבים שז'יל וילנייב היה אלוף פורמולה-1. הוא היה אהוד על כולם, כל כך נחמד לכולם ונהג "בן-זונה" שידע לזרוק את המכונית שפרארי נתנו לו, ואז לתפוס אותה בחזרה, להגיע הכי קרוב לגדר במונקו, או לנהוג ממש על הקצה בדיז'ון ולפעמים מעבר לו במסלול הרחובות של לונג-ביץ', זה ממש לא משנה.

גראהם היל ובנו

ז'יל הצליח במעט הזמן שלו בפורמולה-1 לעשות לעצמו שם גדול, לנצח במספר מרוצי גראן-פרי וגם להיהרג בתאונה מחרידה. הבן שלו, ז'אק, היה זה שזכה באליפות העולם בפורמולה-1, הוא גם זכה באינדי-500 הכל-כך נחשב ולמרות זאת רבים חושבים ומחשיבים אותו לפחות טוב מאבא שלו.

זה פשוט מצחיק או לפחות לא מובן שלא להגיד מתסכל. נכון, כולם העריצו את אבא שלך, אתה חיית בצילו, גדלת וידעת שהכיוון מבחינתך ברור, מרוצי מכוניות ? ואם אפשר לפורמולה-1, מצוין.

עשית את הכול בדרך, בצורה הכי טובה שאתה יכול, מדף הגביעים בבית מראה את זה וגם ספרי ההיסטוריה והסטטיסטיקה, אבל אף אחד לא באמת מעריך את הנצחונות שלך, אף אחד לא באמת מחשיב וזוכר שאתה הוא האלוף ולא הוא אבא שלך. מעצבן.

ווילנייב הבן, הגיע לפורמולה-1 לאחר שעשה לעצמו שם בארה"ב וזכה בכול מה שאפשר, הוא הגיע לקבוצת וויליאמס באחת התקופות הטובות ביותר שלה, המכונית שלה היתה הכי טובה על המסלול, כל כך טובה שאני חושב שנאמר עליה שאפילו קוף יוכל לנצח איתה מירוץ.ז'יל וילנייב ובנו

מיכאל שומאכר היה אחרי שתי האליפויות שלו בבנטון ומישהו היה צריך לעצור אותו. כבר במירוץ הראשון זינק ז'אק מהפול-פוזישן וכמעט גם ניצח. בהמשך העונה, 1996, הוא הספיק לזכות בניצחונות אבל מי שלקח את האליפות היה אחד דיימון היל, אחד שהנעליים שהיה צריך להיכנס אליהם היו אפילו יותר גדולות משל ז'אק.

כן, ההרכב של וויליאמס בשנתיים הללו היה היל-ווילנייב, שני שמות ענקיים, שני נהגים דור-שני עם חובת הוכחה והרבה מצלמות עליהם, והם עשו את זה הכי טוב שאפשר. היל זכה באליפות של 96' וווילנייב בזו של 97' ? מה עוד אפשר לבקש?

הם הוכיחו את הנקודה שלהם, הם מספיק טובים בכדי לזכות, להגיע לטופ. ואת מי זוכרים? את האבות שלהם בעיקר. מעצבן.

3 תגובות על הפוסט “אבות ובנים

  1. היל זכור כמי שיכול היה לנצח רק אם זינק בראש הטור, ווילנב הרס את המוניטין שלו אחרי שכל מני נהגים בינוניים האפילו עליו בבאר.

    שניהם דווקא ראויים לציון בגלל האישיות המעניינת שלהם:
    דיימון היל היה בן אדם מורכב, רגיש, אחד שזקוק לתמיכה מהמנהלים שלו (אותה ממש לא קיבל), אבל ספורטאי למופת. אני לעולם לא אשכח את התגובה המאוד מאוד מאופקת שלו, מייד אחרי התאונה עם שומאכר באדלייד 94. עוד דבר שאני זוכר זה שהוא הודה לפני עונת 1994 שהוא מצפה שסנה יהיה מהיר יותר ממנו.
    שתי דוגמאות שמראות שמדובר על אדם שהוא משכמו ומעלה, גם אם אינו נמנה על גדולי הנהגים בהסטוריה.
    המרוצים הכי זכורים שלו הם סוזוקה 94, מרוץ בו גבר על מייקל שומאכר בקרב ראש בראש – בגשם, והמרוץ בהונגריה 97 בו שלט בצורה מוחלטת במכונית אלמונית לגמרי, גם אם היה לו יתרון צמיגים. ארווס עוקפת את שומאכר בפרארי? מתי ראיתם את זה בפעם האחרונה למעט 2010???

    לגבי וילנב, אני חושב שהוא סובל הרבה יותר מהצל של אביו, זה הוביל אותו לכל מני התנהגויות אקסצנטריות, ולהתעקשות להיות שונה מכולם (משהו שאני אישית מאוד מעריך). הוא סרב להצטרף לארגון הנהגים, לבש תמיד סרבל שהיה גדול עליו בכמה מידות (משקולי נוחות לטענתו), ולא התבייש לפתוח את הפה על השלטונות כשעשו שטויות.
    גם על המסלול הוא חיפש תמיד לעשות שמהו שונה. זכור לי משהו שפטריק הד סיפר: כשוילנב הגיע לווילאמס הוא התעקש על כל מני כיוונוים מאוד לא אורתודוקסיים ברכב. הדבר הכי מופרע שהוא ניסה היה כיוון מתלים לא סימטרי – משהו שעובד מצוייםן כשפונים רק שמאלה (מסלולים אובליים), אבל לא מתאים למסלולי דרכים. לקח להם לא מעט זמן להוריד אותו מזה.
    עוד סיפור הוא לגבי המסלול באסטוריל, שהיה קשה מאוד לעקוף בו. וילנב בולה את יום שישי ושבת בנסיון לכוון את המכונית כך שתהיה מהירה בפניה האחרונה – פניה ימינה ארוכה, שיש בה כמובן רק קו אחד נכון. ובכל זאת – הוא התעקש שיוכל לעקוף בה. מי שמכיר את הפניה יודע את זה זה מגוחך.
    ביום ראשון, במרוץ, הוא עקף בתוך הפניה הזו. מבחוץ. את שומאכר.

    http://www.youtube.com/watch?v=L9hvq76txLo

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>