המיתוס שמאחורי חיצי הכסף – חלק ב'

ככל שעובר הזמן, הלחץ בקבוצת מרצדס הולך וגובר. כיצד יגיב הקהל, שמגיע בהמוניו בעיקר כדי לראות את המכונית החדשה של הקבוצה, את ה-W25, ויותר מכך ? כיצד ניתן יהיה להסביר את אי-ההשתתפות לאלו שסיפקו את הכסף ? לראשי המפלגה הנאצית והיטלר עצמו? הרי זה ממש בלתי-נסבל ובלתי-נסלח.

בשלב הזה נעזוב לרגע את התיאור הספרותי-דרמטי של האירועים בנורבורגרינג, וננסה לנתח את העדויות השונות שהצטברו עם השנים לגבי ההתפתחויות. לגבי נקודה אחת אין ויכוח כלל, והיא שלמחרת בבוקר הופיעה קבוצת מרצדס לזינוק כאשר כל מכוניות הקבוצה כולן, צבועות (או לא צבועות…) בצבעי הכסף המפורסמים, שהפכו לחלק בלתי-נפרד מצבע הקבוצה לעד.

Silver Arrows W25האזכור הראשוני לעניין צבע הכסף מופיע בזיכרונותיו של נאובאוור עצמו. הוא מספר שם שלאחר שקילת המכוניות לפני המרוץ, כאשר הוברר כי המכוניות כבדות מדי ולא יוכלו לזנק, החלו החששות במחנה מרצדס כי עוד אי-השתתפות במרוץ לא תהיה מקובלת על מנהלי מרצדס ועל המפלגה הנאצית, שראתה בפרויקט המרוצים הגרמני עוד סמל למשטר הנאצי הנעלה ועוד הוכחה לעליונותו של "האדם הגרמני החדש" והטכנולוגיה שהוא מסוגל לייצר. נאובאוור מזכיר כי לפתע צץ במוחו רעיון: הוא ביקש ממכונאי הקבוצה להתחיל ולגרד את הצבע הלבן שעטף את המכוניות ולהגיע עד לשכבת האלומיניום; כך יצליחו לחסוך משקל. המכונאים מיהרו לבצע את המשימה ? ובהצלחה רבה יש לומר. למחרת, בבוקר המרוץ, נשקלו שוב המכוניות והפעם הן עמדו במשקל של 750 ק"ג, זינקו למרוץ ומנפרד פון-בראוצ'יץ' לא התקשה לנווט את ה-W25 לעבר הניצחון, הראשון עבור המכוניות הכסופות. כך נולדה אגדת "חיצי הכסף", וגם החידה או הויכוח הגדול סביב עניין הצבע.

העיתונאי הגרמני אברהרד ראוס (Eberhard Reuss) החליט לבדוק לעומק את אמיתותם של דברי נאובאוור, ולאחר שהבין שהאמת בנושא זה לא מוחלטת פרסם מאמר בנושא זה. ראוס מצא בשנת 1999 עדות של מכונאי העונה לשם Eugen Reichle, שהועסק בקבוצת מרצדס בשנת 1934. בעדותו סיפר רייכל כי "…המכוניות לעולם לא נצבעו בלבן ולכן לא היה שום צבע שצריך היה לגרד מהן…". עכשיו הנושא מתחיל כבר להיות מבולבל, למי להאמין?

בביוגרפיות של אלפרד נאובאוור משנת 1959 ושל פון-בראוצ'יץ' משנת 1964, כמו גם בראיון שנערך עם הרמן לאנג, נהג ומכונאי בשרות מרצדס בשנות השלושים, חוזר ועולה הסיפור ותיאור גירוד הצבע הלבן מהמכוניות. עדות שחיזקה סיפורים אלו היתה שלRudi Uhlenhaut , מכונאי בקבוצת מרצדס, שחזר ואימת את שידוע היה מסיפוריהם של נאובאוור ובראוצ'יץ'. עכשיו זה כבר ארבע עדויות "בעד" גירוד הצבע, מול עדות אחת הטוענת את ההיפך. בעיה.

בבדיקה שנערכה ברישומים שקיימים בארכיוני קבוצת מרצדס בגרמניה הוברר כי אותו Rudi Uhlenhaut הגיע לקבוצת המרוצים רק במהלך 1936, כאשר הסיפור שלנו מתייחס לשנת 1934, כך שלא ייתכן שהיה נוכח או עד לסצנת גירוד הצבע מהמכוניות. העדות שלו מתחילה להתערער.

בדיקה מעמיקה יותר של ארכיוני מרצדס ואוטו-יוניון מגלה כי שתי הקבוצות גם יחד התעלמו בחלק מהפעמים מהצבע הלבן, שהוכר כצבע המרוצים הגרמני הרשמי (כל מדינה היתה מזוהה בעולם המרוצים עם צבעים ייחודיים לה: בריטניה עם ירוק כהה, איטליה עם אדום, צרפת עם תכלת ועוד), והתחרו עם הצבע הכסוף מדי פעם. כבר באימונים למרוץ ב-Avus, כחודש לפני הסאגה בנורבורגרינג נראתה מרצדס W25 כשהיא צבועה בצבע כסוף על המסלול.

אלפרד נאובאוור, מנהלה האגדי של קבוצת מרצדס היה ידוע כאחד שאוהב לספר סיפורים מעניינים ומרתקים והסברה (גם שלי) היא שהוא נטה להוסיף פרטים לסיפור בכדי ליצור עניין ופרסום סביב קבוצת מרצדס. אנחנו חייAvus_1934בים להסכים שהוא הצליח.

נחזור לארכיונים של מרצדס. בין הניירות והמסמכים הרבים שם נמצא דף מידע לעיתונות שנכתב ב-1 במרץ 1934 ובו, לרגל חשיפת W25 החדשה, נכתב, בין השאר: "ein silberne Pfeil" ? והפירוש ? "חץ מכסף". עוד קודם לכן, במרוץ ה-Avus Rennen של שנת 1932, בשידור המרוץ ברדיו הגרמני, תיאר השדר הגרמני Paul Lavenאת המרצדס של פון-בראוצ'יץ' כ"חץ הכסף" שמגיע לקו הסיום.

הדיון ההיסטורי המרתק עבר בשלב הזה לפורום ההיסטוריה של הספורט המוטורי, הפורום של מגזין Autosport, ואז הסתבר כי המרוץ שסביבו מתנהלת הפרשייה המפורסמת של הסרת הצבע כלל לא היה מחויב לתקנון ה-750 ק"ג של מרוצי הגרנד-פרי, אלא היה מרוץ Formula-Libre, כלומר ללא הגבלת משקל. ההנחה היא שקבוצת מרצדס, שתכננה לכבוש את מרוצי הגרנד-פרי של אותה השנה השתמשה במרוץ נורבורגרינג כחזרה גנרלית לקראת העונה המתקרבת, ולכן משקל המכוניות היה חשוב ביותר, בעיקר לראשי הקבוצה ומכונאיה. כאשר הבחינו בקבוצה כי המכונית כבדה מדי ולא מתאימה למשקל 750 הקילוגרמים שמותרים במרוצי הגרנד-פרי הוחלט כבר באותו במרוץ למצוא פיתרון מתאים.

כנס גדול נערך בעיר שטוטגרט בגרמניה, מקום מושבה של מרצדס בנושא "המיתוס שמאחורי צבע הכסף", ובסופו נקבע כמעט סופית כי הצבע הלבן עצמו לא גורד מהמכוניות ערב המרוץ בנורבורגרינג, וכי אם היה משהו שהורד מהמכוניות הרי שהיה זה החומר המבודד שהיה בין לוחות האלומיניום על גוף הרכב. מכוניות מרצדס התחרו לסירוגין עם צבע לבן או כסוף, ורק לאחר מרוץ נורבורגרינג של 1934, לאחר "סאגת הצבע" והפרסום שבצידו, החלו המכוניות ללבוש צבע כסוף באופן קבוע עד עצם היום הזה ? "חיצי הכסף".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>