התקרית בין ווטל לוובר עוררה אצלי מחשבות, אבל לפני כן ? עוד קצת תובנות לגבי התאונה והקבוצה: לי אישית די ברור שווטל נושא באשמה. וובר נהג לפי החוק, לא זיגזג ושמר על הקו שלו, בעוד שווטל סטה לתוך המכונית שלו.

ההתנהלות של רדבול חושפת את ההטיה שיש בקבוצה לטובת ווטל. בעיני, האמירה הכי בוטה הייתה דווקא זו שניסתה לכאורה להרגיע את הרוחות, לפיה שני הנהגים לא היו בסדר. איך אמור וובר להרגיש עם אמירה כזו? בעצם יש כאן הטלת אשמה עליו, על לא עוול בכפו.
אני חושב שרדבול עושים כאן טעות. בהחלט ניתן להבין את ההעדפה שלהם לטובת ווטל ? הרי הוא נחשב כוכב גדול, מה שאי אפשר לומר על וובר, אבל זה בדיוק העניין; וובר לא ממש נראה איטי ממנו, למה להתנהג אליו כמו אל מספר 2?

ולעניין ההוראות הקבוצתיות: המקרה הזו אינו המקרה הראשון שבו יש תאונה בין שני נהגים מאותה קבוצה, אבל השופטים לא מתערבים. חשבו רגע – אם הייתה מתרחשת תקרית דומה בין וובר להמילטון,  האם לא היינו מצפים לראות על המסך כתובית שאומרת שהתקרית תחקר לאחר המרוץ, וגם מקבלים אותה?

ועדיין, כפי שאמרתי, כשיש תקרית בין נהגים השייכים לאותו קבוצה ? השופטים לא מתערבים. המקרה החריג הוא, כמובן, הונגריה 2007 ועלילות המילטון ואלונזו, אבל אין באמת צורך לחזור ולהזכיר מי עמד אז בראש ה FIA, ובמי הוא חשד שחשף את סטיותיו המיניות.

אי ההתערבות בתקריות מסוג זה מסתירה אמירה: " אנחנו משאירים לקבוצה את הטיפול בנהגים ובמניעת תאונות ביניהם". ואיך מונעות הקבוצות תאונות מסוג זה? באמצעות הוראות קבוצתיות (בלתי-חוקיות), כמובן.

אני חושב שדו-פרצופיות וחוסר החלטיות מצד FIA נחשפים כאן שוב. איך אפשר לצפות לשיפוט הוגן מצד גוף כל-כך לא עיקבי? לז'אן טוד הפתרונים.