רד-בול ביום שאחרי: לא נרשה יחסים רעים בין הנהגים

בניסיון להשאיר מאחוריה את התקרית המביכה שבה היו מעורבים שני נהגיה, הודיעה רד-בול לאלה האחרונים כי לא תרשה קיום יחסים רעים ביניהם.

בשיאו של הגרנד-פרי התורכי, לקראת סופה של ההקפה ה-41, ניהלו נהגי הקבוצה, סבסטיאן פטל ומארק וובר, מאבק איתנים על ההובלה. האוסטרלי נדרש באותה עת להפעיל את מנועו בצורה חסכונית, והיה איטי הרבה מפטל בקצה הישורת האחורית, המובילה לפניה מס' 12 ההדוקה. פטל, שעוד הורשה להפעיל את מנועו במצב אופטימלי, חשב לנצל את יתרון המהירות הסופית ותפס את הקו הפנימי, בעוד שוובר נותר נחוש להישאר באמצע המסלול, משאיר לגרמני דרך צרה בדיוק כרוחב מכוניתו. או אז ניסה פטל להדוף את וובר אל הקו החיצוני, וייתכן גם שאיבד שליטה באופן רגעי על מכוניתו תחת בלימה, והשניים פגעו זה במכוניתו של זה. התוצאות היו קשות ומביכות: פטל נאלץ לפרוש ואילו וובר חזר למסלול אל מאחורי צמד נהגי מקלארן.

אף אחד מהנהגים, סבסטיאן פטל ומארק וובר, לא הסכים להודות באחריות לתאונה, ודמויות מפתח בהנהלה, בראשן כריסטיאן הורנר, מנהל הקבוצה, והיועץ ד"ר הלמוט מרקו, נטו להצביע על וובר כאשם העיקרי.

"וובר היה איטי יותר, ופטל היה נתון ללחץ אדיר מצידו של המילטון", הסביר מרקו. "לצערי, מהנדס המרוץ של מארק לא הסביר לו את המצב בצורה מדויקת. הוא אמר בקשר שהוא איטי מדי בישורות. הוא ידע מה קורה והודיעו לו על הלחץ שהמילטון הפעיל על פטל. פטל היה הרבה יותר מהיר ממנו, והיה חייב לעקוף. אם וובר ופטל היו בולמים יחד, המילטון היה עובר את פטל."

כריסטיאן הורנר היה בתחילה החלטי פחות בדעתו, אבל נטה לאחר מכן להאשים את וובר: "זה נראה כאילו מארק לא השאיר לסבסטיאן מספיק מקום. היה ברור לגמרי שהוא נמצא לצידו ומעט לפניו, אבל אני עוד צריך לדבר עם שניהם."

על רקע הדברים האלה טרח אותו הלמוט מרקו להצהיר כי רד-בול אינה מעניקה יחס מועדף לסבסטיאן פטל.

"אנחנו מנהלים את הקבוצה ואת שני הנהגים בצורה מאוזנת", הכריז אותו הלמוט מרקו – וחזר שוב על האופן שבו הוא רואה את הדברים: "פטל היה נתון ללחץ אדיר, ובמצב כזה צריך לדאוג לקבוצה. עוד היינו יכולים לסיים בשני המקומות הראשונים. לא מדובר במצב שבו התחרינו זה נגד זה. מקלארן הפעילה עלינו לחץ אדיר, הם היו הרבה יותר מהירים בישורות, והיינו צריכים לנצל את מלוא היתרון של המכונית בפניות. זה היה שונה לגמרי אם מכוניותיה של מקלארן היו נמצאות עשר שניות מאחור, אבל זה לא מה שקרה."

בד בבד, ברד-בול נחושים, כאמור, שלא לאפשר לנהגים לשמור דברים בבטן ולהמשיך את המאבק ביניהם גם במרוצים הבאים.

"הדבר החשוב ביותר, וכבר טיפלתי בעניינים כאלה בעבר בפורמולות אחרות", העיד הורנר, "הוא להוציא את הדברים החוצה, להתמודד עימם, וזה בדיוק מה שנעשה גם במקרה זה. אין שום איבה בין הנהגים. שניהם תחרותיים, שניהם חיות רעבות, ועלינו מוטל לוודא שנלמד מהתקרית הזו ושהיא לא תקרה שוב."