המיתוס שמאחורי "חיצי הכסף" – חלק א'

מילון אבן-שושן מגדיר "מיתוס" באופן הבא: "אגדת קדומים, מסורת אגדה העטופה בדמיון ומעשי-פלא, שבה מצאה ביטוי סמלי הרגשת העולם הדתית הקדומה."

מיתוסים הם חלק בלתי-נפרד מההיסטוריה, ולעיתים נדמה כאילו הפכו לאירוע או סיפור שאסור לגעת בו ושאסור לחקור אותו, ויותר מכך ?שאסור לנפץ או להפריך אותו. על בסיס המיתוס גדלים ומחונכים דורות על גבי דורות של אנשים. להיסטוריונים וחוקרים יש חיבה מיוחדת לחקור מיתוסים, ובעיקר לנפץ אותם ולגלות אמת חדשה ואחרת לגביהם.

גרנד-פרי גרמניה, 24 ביולי 1938, משמאל לימין: בראושיץ', נויבאוור, סימן, לנג וקארצ'יולה

קבוצת המרוצים של מרצדס שלטה במסלולי המרוצים באירופה ומחוצה לה בין השנים 1934-1939, היא תקופת "תור הזהב" כפי שנהוג לכנותה, ועשתה זאת שוב גם בין השנים 1954-1955, כאשר חזרה להתחרות לאחר הפסקה מאונס בשל אירועי מלחמת העולם השנייה. השליטה והדומיננטיות שהפגינה הקבוצה הגרמנית, בתקופה הראשונה יחד עם קבוצת אוטו-יוניון, בנו את האגדה המתקראת עד ימינו-אנו בשם "חיצי הכסף", או Silver Arrows.

אחת מדמויות המפתח של התקופה המדוברת, מהמשפיעות והמרתקות ביותר בה, היא זו של אלפרד נויבאוור, מנהלה האגדי של קבוצת המרוצים של מרצדס. לאחר פרישתה של מרצדס ב-1955 בעקבות האסון במרוץ לה-מאן, החל נויבאוור לכתוב את זיכרונותיו ממסלולי המרוצים, ובשנת 1958 סיפר לאחד מהתחקירנים שעבדו עימו כיצד הציל את יוקרתה של מרצדס לקראת מירוץ הבכורה שלה, תחת תמיכתה והנהגתה של המפלגה הנאצית בגרמניה, בקיץ 1934.

לקראת עונת 1934 הכריזה התאחדות מרוצי המכוניות הבין-לאומית, המקבילה של FIA היום, על תקנון חדש, אשר במסגרתו חויבו מכוניות לשקול עד 750 ק"ג. קבוצות המרוצים הגרמניות שנתמכו על ידי המשטר הנאצי בנו, לאחר תכנון מדוקדק, מכוניות חדשות וחדשניות, בעלות מנועים רבי עוצמה ושילדות מהפכניות שנועדו להביא אותן, את מרצדס ואוטו-יוניון, ראשונות אל קו הסיום בכל מסלול שבו יבקרו, ובכל מרוץ שבו יתחרו ? וכל זה על מנת לפאר את הדגל הגרמני עטוי צלב הקרס, וכן גם במטרה לבנות כלי תעמולה מדרגה ראשונה עבור המשטר הנאצי, אשר פיאר את ה"אדם העליון" בדמות נהג המרוצים הגרמני ואת הטכנולוגיה הגרמנית שהצליחה לפתח מכוניות מרוץ מוצלחות.

מרוץ Eifel, נורבורגרינג, 3 ביוני 1934

בסוף שבוע אביבי נעים, ביום 27 במאי 1934, התקבצו עשרות אלפי צופים על יציעי הבטון במסלול Avus שבברלין, מסלול מהיר מאד שמורכב בחלקו הראשי מהאוטוסטראדה שיוצאת מברלין מזרחה, בכדי לחזות בהופעת הבכורה של "הנבחרת הגרמנית": מרצדס ואוטו-יוניון, במרוץ הגרנד-פרי המקומי. אלפא-רומיאו ומזאראטי הופיעו עם מיטב הנהגים שלהן, אקילה וארזי, גאי מול וטאציו נובולארי, אבל העיניים של הקהל היו נשואות לכיוון אחד בלבד ? אל נהגי ומכוניות המרוץ הגרמניות. לא קשה לשער, אם כן, מה רבה הייתה תדהמתם כאשר על הגריד, ממש לפני הזינוק, ניצבה רק קבוצת מרוצים גרמנית אחת; זו של אוטו-יוניון. מקומה של מרצדס נפקד, והסבר רשמי לא נמסר לציבור. לגבי דיווח מתאים לממונים, הרי שזה הועבר, ככל הנראה, בצירוף הסבר שעד המרוץ הבא יתוקנו התקלות.

כאמור, אוטו-יוניון השתתפה במרוץ והנהג המוביל שלה, אוגוסט מומברגר, סיים במקום השלישי המאכזב, כמעט שתי דקות אחרי המנצח, גאי מול, שנהג במכונית אלפא-רומיאו אדומה, כמובן.

המרוץ הבא שבו אמורות היו להשתתף הקבוצות הגרמניות נערך כשבוע לאחר המפגש ב-Avus, הפעם במסלול נורבורגרינג, ב-Eifel GP. ושוב, קהל גרמני רב הגיע בכדי לחזות במכוניות החדשות, אולי גם מתוך ציפייה לתיקון הרושם הראשוני שהשאיר המרוץ הקודם. ואולם, כבר בשלב האימונים ניתן היה לחוש באי-שקט באזור המוסכים של מרצדס. בבדיקה ראשונית שנערכה מול אלפרד נויבאוור, מנהלה של הקבוצה, נמסרה גרסה רשמית לפיה W25 החדשה הצבועה לבן שוקלת יותר מהמותר, עובדה אשר נתגלתה רק בשלב הבדיקות הטכניות שנערכו לפני המרוץ. השתתפות במרוץ של מרצדס שוב הוטלה בספק, כאשר נותרה עוד יממה עד מועד המרוץ. המתח בשיאו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>