ספורט מוטורי והמחתרת הצרפתית במלחמת העולם השנייה

לאחר נפילת צרפת בידי גרמניה הנאצית בחודש יוני 1940, חולקה המדינה לשניים, כאשר חלקה הצפוני נמצא תחת שליטה גרמנית מלאה ואילו בחלקה הדרומי הוקמה ממשלה צרפתית חדשה, בראשות המרשל פטן, גיבור מלחמת העולם הראשונה. ממשלה זו נודעה כממשלת וישי (על שם מקום מושבה), והיא חתמה על הסכם הפסקת אש עם גרמניה ושיתפה פעולה עם הגרמנים. רבים מן הצרפתים שחיו בחלק הצפוני ברחו עתה לחלקו הדרומי, ובהם גם יהודים רבים.

עד מהרה החלו להופיע ניצנים ראשונים של התנגדות אזרחית לשלטון הגרמני. תחילה באופן בודד ולא מסודר, שמטרתו הייתה בעיקר להטריד את האויב. ככול שחלף הזמן החלו לצוץ גופי מחתרת מאורגנים שעסקו, בין השאר, בגיוס חברים נוספים ובמאמץ להרחבת שורותיהם. אחד הביטויים להתנגדות בא מכיוונם של עובדי הרכבות, ששלטו בפעילות מערכת חשובה זו, וגרמו שיבושים ותקלות לא מעטות בתפקודה. כן הלך והתרחב שיתוף ארגוני עובדים בפעילות דומה, בהנחיית סוכני SOE, שירות המודיעין הבריטי, שסוכניו הוחדרו לצרפת ופעלו לשם הגברת פעילות זו. כך התפתחה ההתנגדות במערכת התעשייתית ובחבלות שהחלו להתבצע בה.

grober_memorial
האנדרטה לזכרו של גרובר במונקו

הצרכים המבצעיים הביאו להגברת הקשרים עם בריטניה, הן עם SOE הבריטי והן עם ארגונו של דה גול, "צרפת החופשית". אלה החלו לארגן עתה רשתות מבצעיות שנהנו מסיוע כספי ולוגיסטי והחלו לבצע פעולות חבלה כנגד יעדים שונים, שהיו חשובים לפעילות הגרמנית. ההשתלטות הגרמנית על שטחי צרפת, שהיו תחת שלטון וישי בסוף 1942, הביאה לבריחת המוני פעילי התנגדות למקומות מחבוא באזורים ההרריים והמיוערים, ובכלל זה חיילים וקצינים שלחמו בצבא צרפת ולא קיבלו את הכניעה. השתלטות זו הביאה גם להקמת קבוצות פרטיזנים "מאקי", ועתה התרחב גם הסיוע שאותו קיבלו ארגונים אלה מאת SOE הבריטי, ועוד יותר מאת OSS האמריקאי, שהחל גם הוא להיות פעיל בשטח. פעילויות הלחימה שניהלו קבוצות חמושות אלה, שכללו חבלות, מארבים ותקיפת יעדים שונים, יצרו מטרד רציני לפעילות הגרמנית ותרמו תרומה חשובה ביותר לכוחות בעלות הברית, שהתכוננו למבצעי הפלישה ליבשת.

וילי גרובר היה נהג מרוצים בריטי מוכשר ומוצלח ביותר שבין הישגיו ניצחון בגראן-פרי הראשון של מונקו ב-1929 ובשני מרוצי גראנד-פרי בצרפת, גם הם באותה התקופה. גרובר החל את דרכו כנהג של המעמד הגבוה ברחובות פאריז ועד מהרה מצא עצמו נדבק בחיידק המרוצים. לאחר שהצליח לאסוף מספיק כסף רכש לעצמו אופנוע מרוצים ומשם עבר למכוניות. במקביל, החליט להשתמש בכינוי במקום בשמו האמיתי, וזאת כי חשש שאימו תדע על עיסוקו המסוכן.

לאחר שהוכיח את כישרונו, הצליח לרכוש לעצמו מכונית מרוץ של בוגאטי ומשם הדרך אל קבוצת המרוצים הרשמית היתה קצרה. ההצלחה במרוצי המכוניות הביאה עימה גם חתונה: גרובר התחתן עם צרפתייה מקומית. כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה הצטרף גרובר לצבא הבריטי כנהג של קצינים בכירים ובמסגרת תפקידו הסיעם מפגישה לפגישה. בקיץ 1940 פלש הצבא הגרמני לצרפת והגיע עד פאריז. גרובר, יחד עם שאר הצבא הבריטי, נאלץ לסגת חזרה לאי הבריטי, תוך שהוא משאיר את אשתו מאחוריו, אבל לא להרבה זמן.

הגעגועים לאשתו, יחד עם כשרון השפות המיוחד שלו והשליטה המושלמת שלו בצרפתית, מצאה אותו מתגייס לשורות המודיעין הצבאי הבריטי. בקיץ 1942 הוצנח גרובר לתוך השטח הצרפתי הכבוש. המשימה שקיבל הייתה לחבור אל המחתרת הצרפתית בשטח ולהקים תאי מחתרת חבלניים שיסייעו לפלישה של בעלות-הברית בשלב מאוחר יותר, ויאספו מודיעין על הכוחות הגרמניים בשטח.

גרובר הצליח לפגוש את חבריו-יריביו מימי המרוצים, נהגי המרוץ הצרפתיים רוברט בנואה וז?אן-פייר ווילמיל. יחדיו הם הקימו רשת של תאי מחתרת קטנים שהצליחו במשימות מודיעין וחבלה בשטח הגרמני. לאחר זמן מה של פעילות בשטח העוין הסתבר כי גרובר וויליאמס ובנואה עבדו בעצם מול סוכן כפול שהסגיר אותם לידי הגסטאפו.

benoist_service_card
כרטיס השרות של בנואה מוכיח כי גוייס על ידי גרובר

גרובר וויליאמס נתפס על ידי הגסטאפו בזמן פעילות ברחובות פאריז, הועבר לחדרי החקירות ועבר מסכת קשה ביותר של חקירות. לאחר מכן, על פי עדויות שנאספו מארכיון הגסטאפו, הוא כנראה הועבר למחנה זקשנהאוזן בגרמניה, שם הוצא להורג ביום 18 למרץ 1945.

benoist_grober
משמאל: העמוד הראשון בתיק השירות של בנואה, מימין: מוריס בנואה כנראה הסגיר את אחיו לאויב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>