איך נולד אתר?

לפני עשר שנים העולם היה קצת שונה. כולם התלהבו מהדבר החדש הזה שנקרא "אינטרנט" – וגם אני הייתי מוקסם. אני חייב להודות שהייתי מכור לאתר עם רקע שחור וכתב לבן. formula1.com היה אתר הבית שלי, לפני שהוא נאלץ להעביר את הבעלות לברני.

בשבילי זה היה דבר נדיר, לקבל חדשות בזמן אמת על פורמולה 1. בו-זמנית השתעשתי במחשבה להקים אתר ישראלי. בדיוק הייתי צריך להגיש את פרויקט הסיום שלי בג'ון ברייס, ואתר פורמולה 1 ישראלי נראה כפתרון טוב.

הייתי צריך עיצוב לאתר. ניסיתי להעתיק את השחור של האתר המרכזי, אבל איכשהו זה לא עבד. פניתי לאחי, ארכיטקט מוכשר מאוד, שיעצב לי משהו. הוא יצר משהו הזוי לחלוטין, אבל אני אהבתי את זה. חבל שלא מצאתי עותק של הגירסה הראשונה, זה היה מהפכני.

ועם זה עליתי לאוויר. הכתבה הראשונה הייתה קצרה מאד, אבל תמיד היא תישאר בליבי. התחלתי לשלוח מיילים לכל מי שאני מכיר לגבי האתר. הייתי בודק את הסטטיסטיקה כל עשר דקות. הייתי בטוח שאני הולך להתעשר מהאתר הזה. כל מי שהיה לו אז אתר, במרץ 2000, היה בטוח באותו דבר.

אישתי היקרה שלמדה מינהל עסקים כתבה תוכנית עסקית, ואפילו נפגשנו עם איזה פקצה בהד ארצי לגבי שיתוף פעולה. אבל כמו שאת הדירה בלונדון קניתי רגע לפני המפולת, כך גם האתר עלה לאוויר רגע לפני קריסת הבועה. מהר מאד הבנתי שעסק לא יצא מזה ועדיף פשוט ליהנות.

גם העיצוב לא עבד והחלפתי אותו למשהו פשוט. באותו זמן עבדתי בחברת האינטרנט הכושלת "נונסטופ" והיה לי הרבה זמן פנוי. כל רעיון שעלה לי בראש ניסיתי ליישם בזמן העבודה – וכך נולד הפורום. את הגירסה הראשונה שלו אני תיכנתתי, ואף על פי שאני מתבייש עד כמה בסיסית היא הייתה, אנשים התחילו לכתוב. והרבה.

הפורום תפס מהר מאד. היה איזה ילד בן עשר, גיא קוט שמו, שהציק לי כל עשר דקות בערך במייל עם שאלות. הוא היה כל כך נודניק שמישהו בפורום כתב לו "די כבר, יא קוץ!". מעניין לאן הוא נעלם.

הפורום הפך להיות מרכז האתר. ככל שהוא השתכלל אנשים טובים הגיעו. הראשון שבאמת הבין משהו היה משה פינצ'בסקי הדגול, שהדהים אותי ברמת הידע וההשקעה. כל פוסט שלו היה ארוך ומעניין באותה מידה. אחר כך גילנו שאנחנו גרים חמש דקות הליכה זה מזה, אז נפגשנו וראינו מרוצים יחד.

בזכות הפורום והאתר גיליתי אנשים נהדרים. בועז קורפל, דובי מילר, ניר (שחבל שעזב), רמי, רן, אורן ועוד רבים וטובים. מבחינתי אחד מהמיוחדים היה יוספוס שממש הפכנו להיות חברים (עד היום אני משתמש במתכון החומוס המעולה שלו), ורק חבל שאני גר רחוק מכולם ומטבע הדברים הקשר גווע.

מפגשי הפורום הפכו לשם-דבר, ושוב, חבל שלרובם לא יצא לי להגיע. ב-2002 עזבתי ללונדון. אני לא מת על העיר ובטח לא על אנגליה, אבל אם יש דבר אחד ששווה את המאמץ זה רמת הסיקור של פורמולה 1. פשוט חוויה. בהתחלה הייתי מכור לאוטוספורט. אבל העיתון הידרדר וכבר לא מעניין. המירוצים ב-ITV היו נהדרים, אבל שמחתי שהזכויות עברו ל-BBC מכיוון ששם אין פרסומות, למרות שמשהו בהתלהבות קצת חסר. ואף על פי כן, אין לי ספק שכשאחזור לארץ בקרוב אני אמשיך לצפות במירוצים דרך ה-BBC באינטרנט.

השנה הראשונה של האתר הייתה מטורפת. את כל זמני הפנוי ואת זמנה של אישתי השקעתי באתר. אני חושב שבאותה שנה היא סיפקה לי הוכחה ניצחת לאהבתה אותי, מכיוון שהיא הייתה מעדכנת בלייב מהמרוצים בכל יום ראשון – והיא בכלל לא אוהבת את זה, ויום ראשון היה היום החופשי שלה.

כמובן, על לעשות משהו אחר ביום ראשון אין מה לדבר. זה במיוחד קשה באנגליה שבה השמש בקושי זורחת, אבל כשהיא כבר זורחת זה תמיד פעם בשבועיים, ביום ראשון, באחת. הדילמה נוראית. מצד אחד יש מרוץ, ומצד שני יום יפה בחוץ. ובאנגליה מזג אויר טוב לא מחזיק יותר משעתיים. ב-99% מהמקרים בחרתי במרוץ, אבל אני מודה שבעונה האחרונה, בעקבות הילדים והעונה המזעזעת, זה ירד ל-50%.

אחרי שנה יצר איתי קשר בחור בשם ארי והציע לי לעצב את האתר מחדש, בצורה מקצועית. לפני זה ניסיתי אני את כוחי בעיצוב. ארי עשה עבודה מעולה והיה תענוג לעבוד איתו. הוא בחור מקסים ומוכשר.

הוא עיצב גם את הגירסה הזאת, וזו הגירסה האחרונה שהוא העלה, לפני שהוא נעלם.

את מקומו תפס בחור רציני ומוכשר לא פחות, דדי פרץ, שהרשים אותי מאד בפוסטים שהוא כותב בפורום (תחת FLC). דדי התנדב לעצב מחדש את האתר. זהו האתר הראשון שהוא מעצב, אבל התוצאה מאוד מרשימה. בזכותו רמת התוכן באתר קפצה פלאים, ואני מקווה שחוץ ממנו ומדובי מילר יצטרפו עוד כותבים.

כיום לאתר יש כ-200 כניסות ביום במשך הפגרה, 1,000 ליום במשך העונה וכ-2,500 ביום של מירוץ. אבל מה חשובה הסטטיסטיקה?! חשוב שלאוהדי פורמולה 1 בארץ הקודש יש בית. עשר שנים זה באמת פרק זמן ארוך. צריך לחגוג, לא? נתראה במאי!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>