מיוחד: תור הזהב של מרוצי המכוניות – חלק ג': הנהגים

התקופה שבין שתי מלחמות העולם הייתה תקופת זמן של דור צמא-הרפתקאות עם מבט עולמי חדש. זמן שבו אישה הייתה יכולה להטיס מטוס מצד אחד של העולם לצידו השני, רק בכדי לצפות בבעלה יושב במכונית מרוץ צרה וכסופה, מתחרה נגד נהגים ומכוניות אחרים, או נגד השעון. אבל אנשים אלו, שבחנו כמעט בכל פעם מחדש את הגבולות שלהם, היו גם עדים למרוץ טכנולוגי בלתי נפסק, שגרם לא פעם לסכנה מוחשית לרחף מעל לראשם.
?

עוד מתחילתה של ההיסטוריה כוח ומהירות היו חלק בלתי נפרד מציורה ותיאוריה. בשנות השלושים של המאה העשרים השתמשו הדיקטאטורים, ובמיוחד אדולף היטלר, בכוח הטכנולוגי ובמהירות בכדי להעצים ולהאדיר את שמם, וכל זאת נעשה באמצעות קבוצות המרוצים המפוארות שהוקמו, וכמובן גם על ידי נהגי המרוצים שישבו ליד ההגה. שליטים נלחמו למעשה על מסלולי המרוצים באמצעות "החיילים הפשוטים" שלהם, נהגי המרוצים, ואם היית נהג מרוצים ורצית להמשיך ולנהוג גם בתקופה חשוכה זו – נאלצת לשלם את המחיר, ברצון או שלא.
?

בתחילה היה נראה כי השותפות הזו, בין ההנהגה לנהגים מצליחה. הנהגים הורשו לחופש מוחלט, ובלבד שיהיו עסוקים בלנצח מרוצים ולפאר את שמו של הרייך הגרמני. אבל עד מהרה המעורבות של השלטון הפכה לעמוקה יותר ויותר – ההוראות החלו להגיע והחופש הלך ונגזל. הספורטאים החלו לראות כיצד הספורט המוטורי, שהיה למעשה כל חייהם, נלקח אט-אט מהם והכול בשם הפוליטיקה.
?

מאז עליית היטלר לשלטון בגרמניה, בתחילת שנת 1933, החל בגרמניה תהליך "אריזציה" שמשמעותו העיקרית הייתה הפיכתה של גרמניה לגרמנית טהורה בכל תחומי החיים. כמובן שגם הספורט לא יכול היה להימנע מתהליך טיהור שכזה וכפועל יוצא מכך גם הספורט המוטורי. בצמרת הפירמידה של נהגי המרוצים בתקופה זו שני שמות בולטים מעל לכולם, שניהם גרמנים כמובן ושניהם כיכבו על מסלולי המרוצים במשך התקופה, ואולם סוף הקריירה של שניהם לא היה זהה.
?

רודולף "רודי" קרצ'יולה
הראשון ואולי הנהג שמזוהה יותר מכול עם הספורט המוטורי הגרמני של התקופה, לעתים גם מזוהה, בצדק או שלא – תלוי בנקודת המבט, עם השלטון הגרמני, הוא כמובן רודולף "רודי" קרצ'יולה . קרצ'יולה נולד בינואר 1901 בגרמניה וכבר מימי נעוריו ידע כי ברבות הימים הוא רוצה להיות נהג מרוצים. לאחר מלחמת העולם הראשונה, כשהוא בן 21 בלבד ובעודו עובד כמתמחה בסוכנות רכב באאכן, השתתף במרוץ המכוניות הראשון בחייו, שנערך במסלול אבוס בברלין. למרבה ההפתעה של כולם הצליח קרצ'יולה לסיים את המרוץ במקום הרביעי הכללי והראשון בקטגוריה שבה השתתף. במרוץ השני שבו השתתף, בסמוך למפעל של חברת אופל הגרמנית ברסלהיים הוא כבר חצה ראשון את קו הסיום. תקרית לא נעימה עם שוטרי גבול בלגיים גרמה לו לברוח חסר-כול מביתו, אבל הדבר לא מנע ממנו להמשיך בקריירת הספורט המוטורי שבה בחר.
?

בשנות העשרים הצטרף קרצ'יולה לקבוצת מרצדס וזכה להישגים רבים, עדיין לא במרוצי הגראן-פרי, אולם שמו החל להתפרסם בעולם המרוצים. בסוף עונת 1931 החליטו במרצדס לפרוש ממרוצי מכוניות והנהג הגרמני עשה את דרכו לקבוצת אלפא-רומיאו עימה זכה בעונת 1932 באליפות ה-Hill Climb האירופית היוקרתית. לקראת עונת 1933 החליט, במשותף עם ידידו, נהג המרוצים הצרפתי לואי שיירון, להקים קבוצת מרוצים פרטית שתתחרה במרוצי הגראן-פרי עם צמד מכוניות אלפא-רומיאו. הקבוצה נקראה Scuderia SS, אולם תאונה שאירעה לו כבר במרוץ הראשון, הגראן-פרי של מונקו, וגרמה לו לפציעה קשה ברגליו שיבשה את תוכניותיו. בזמן השיקום מפציעתו עבר קרצ'יולה אירוע טראגי נוסף כאשר אשתו נהרגה בזמן חופשת סקי ממפולת שלגים.
?

לאחר שאדולף היטלר החליט לתמוך בפרויקט המרוצים הגרמני, קבוצת מרצדס הוקמה מחדש ולקראת עונת 1934 הוחתם קרצ'יולה, עדיין תחת השפעת פציעתו, ועם ספקות רבים לגבי יכולתו ליד ההגה. אולם הגראן-פרי האיטלקי שנערך באפריל של אותה השנה הוכיח כי את יכולת הנהיגה הוא לא איבד: לאחר 59 הקפות הוביל קרצ'יולה את המרוץ בבטחה ורק עייפות שחש עקב המאמץ הרב שהשקיע גרמה לו להעביר את ההגה לפגיולי האיטלקי שהביא את המכונית הכסופה לקו הסיום (בשנים הללו מותר היה להחליף נהגים במכוניות במהלך מרוץ).

?

בעונה שלאחר מכן, 1935 , אף אחד כבר לא יכול היה לעצור את הנהג הגרמני ובסופה של העונה, לאחר סדרת תוצאות מרשימה ביותר שכללה 6 ניצחונות הוא הוכתר כאלוף אירופה. העונה הבאה, זו של 1936 החלה טוב מבחינתו של קרצ'יולה. ניצחון בגשם שוטף ברחובות מונקו, זיכה אותו לראשונה בתואר – "Rain Master", אולם זו הייתה נקודת האור היחידה כמעט במהלך העונה, בה כיכב נהג גרמני אחר מקבוצה אחרת, ברנד רוזמאייר.
?

לקראת עונת 1937 הציגה מרצדס מכונית חדשה, ה-W125, וזו החזירה את האליפות האירופית לידיו של קרצ'יולה, לאחר שניצח ב-4 מרוצים. ב-1938 חזרו לכותרות המרוצים לשבירת שיאי המהירות על כבישים ציבוריים ורודולף קרצ'יולה שבר את שיא המהירות והעמיד אותו על 432.7 קמ"ש, שנקבעו על האוטוסטראדה שבין פרנקפורט לדרמשטאט. לצורך האירוע, שנערך בחודש ינואר של אותה שנה, נסגרה האוטוסטראדה לחלוטין על ידי חיילי ה-SS, אולם על אירוע זה העיבה התאונה הקטלנית שגבתה את חייו של ברנד רוזמאייר, אולי הכישרון הגרמני הגדול ביותר שצמח אי פעם על מסלולי המרוצים ונהג באירוע זה במדי אוטו-יוניון. קרצ'יולה, שהיה חבר קרוב של רוזמאייר, הושפע קשות מאירוע זה.
?


ה-W125 שאיתה שבר קרצ'יולה את שיא המהירות לכבישים ציבוריים
?

בהמשך העונה, באמצעות עקביות בצבירת ניקוד חשוב הצליח קרצ'יולה להבטיח לעצמו אליפות אירופית שלישית, מה שהפך אותו לנהג הגרמני המעוטר ביותר בשנות ה-30. במהלך מלחמת העולם השנייה התגורר קרצ'יולה, יחד עם אשתו השנייה, אליס הופמן, בשוויץ. מתחמק מהאירועים הנוראיים שהתרחשו מסביבו, ומיד לאחר המלחמה, ניסה קרצ'יולה לחדש את קריירת המרוצים שלו, אולם תאונה מחרידה שאירעה לו במהלך האימונים לקראת האינדי-500 בארה"ב קטעה ניסיון זה, ועבר זמן רב בטרם הצליח לשוב וללכת על רגליו. ב-28 בספטמבר 1959 נפטר רודולף קרצ'יולה כשהוא בן-58.
?

ברנד רוזמאייר
ה-27 בינואר, 1938 היה בוקר קריר כמו שרק בוקר גרמני יכול להיות. בזמן שהמכונאים של קבוצת אוטו-יוניון התכוננו לקראת המשימה החשובה של היום, שבירת שיא המהירות על כבישים ציבוריים, זה שנקבע אך דקות מעטות קודם לכן על ידי קרצ'יולה שנהג במכונית מרצדס, היריבה השנואה מבית. רוח חזקה החלה לנשוב בסמוך למסלול וקרצ'יולה עצמו ניגש לנהגה של אוטו-יוניון, ברנד רוזמאייר הצעיר, איחל לו בהצלחה והזהיר אותו מפני הרוחות הנושבות על פני האוטוסטראדה עליה הוא אמור לנסוע. הוא ידע, הרי ממש עכשיו חזר משם. רוזמאייר התיישב בתוך המכונית הכסופה שנבנתה במיוחד למטרה זו ויצא לדרך. במהירות של למעלה מ-300 קילומטרים לשעה רוח צד חזקה פגעה ברכבו, גורמת לסחרור. לרגע היה נדמה שמכונית המרוץ של אוטו-יוניון מתעופפת כמו עלה נידף ברוח. רוזמאייר נהרג במקום. כיום ניתן למצוא בקרבת מקום התאונה אנדרטה לזכרו של אחד מגדולי נהגי המרוצים שידעה גרמניה של שנות השלושים, ואולי אף בכלל.
?


רוזמאייר בנורבורגרינג ב-1937
?

כמו רבים מנהגי המרוץ של התקופה, גם רוזמאייר החל את דרכו כרוכב אופנועים, אך עד מהרה מצא עצמו במדי קבוצת DKW הקטנה. כאשר הוקמה קבוצת המרוצים של אוטו-יוניון, ש-DKW הייתה חלק ממנה, כתוצאה מאיחוד בין 4 יצרני רכב שונים, הצטרף גם רוזמאייר לאוטו-יוניון והחל לבקש ממנהלי הקבוצה הזדמנות לנהוג במכונית המרוץ החדשה, ה-A-TYPE, בעלת מנוע ה-V-16. לנסיעת המבחן הראשונה שלו הגיע רוזמאייר כשהוא לבוש בחליפה ועניבה וכאשר נשאל לפשר הדבר אמר כי זהו יום מיוחד וחגיגי עבורו, ולכן ראוי להתלבש בהתאם.
?

הנהג הראשי של אוטו-יוניון באותה השנה היה האנס שטוק וכאשר החל רוזמאייר בנסיעת המבחן על המסלול נורבורגרינג קבע מיד זמני הקפה זהים לאלו של הנהג הוותיק יותר. למנהל קבוצת אוטו-יוניון לא היה ספק והוא החתים את הגרמני הצעיר, בתור נהג מחליף בקבוצה, אך רוזמאייר התמרד כנגד ההחלטה וביקש לאפשר לו להתחרות. את המרוץ הראשון שלו לעונת 1935, באבוס, הוא סיים עם תקלה טכנית במנוע. המרוץ השני היה במסלול נורבורגרינג שכבר היה מוכר לרוזמאייר. בתור נהג רביעי בקבוצה לא היו ממנו ציפיות מיוחדות, אולם לאחר ששאר נהגי הקבוצה פרשו היה זה רוזמאייר שנלחם כנגד קרצ'יולה ואף כמעט ניצח אותו, מסיים לבסוף במקום השני. לכולם היה ברור שמדובר בנהג כשרוני ביותר.
?

הניצחון הראשון של ברנד רוזמאייר הגיע גם הוא, היה זה במרוץ הגראן-פרי של צ'כוסלובקיה. עונת 1936 הייתה העונה המלאה הראשונה של הנהג הצעיר והניצחון החשוב של העונה היה במרוץ ה- Eifelrennen במסלול נורבורגרינג המוכר, מול יריבים בדמותם של קרצ'יולה וטאצ'יו נובולארי האיטלקי המפורסם, תחת מעטה של ערפל כבד, מה שהוסיף עוד יותר לגודל ההישג. בסוף העונה הוכתר ברנד רוזמאייר לאלוף אירופה. בעונה שלאחר מכן, עונת 1937 נסע ברנד רוזמאייר יחד עם שאר קבוצת אוטו-יוניון וגם עם מרצדס, כמובן, בכדי להתחרות בארה"ב במרוץ הואנדרבילט המפורסם, וגם שם השאיר את חותמו וניצח. לנסיעה זו התלוו לקבוצות הגרמניות נציגי המפלגה הנאצית וגם קציני SS שניצלו את המרוץ לצרכי תעמולה רבים ומכוניות המרוץ הגרמניות עוטרו בצלבי-קרס.
?


קרצ'יולה מוביל על רוזמאייר במרוץ בשנת 1936
?

המרוץ האחרון לעונת 1937 התקיים במסלול המרוצים המפורסם דונינגטון-פארק באנגליה. 50 אלף צופים נאספו אל המסלול בכדי לחזות בהופעתן של הקבוצות הגרמניות בראשות קרצ'יולה ורוזמאייר, ואלו סיפקו את המתבקש. לאחר מאבק עיקש בין הצדדים היה זה שוב ברנד רוזמאייר שחצה ראשון את קו הסיום. לאחר המרוץ התבשר רוזמאייר כי חברו טאצ'יו נובולארי יצטרף החל מעונת 1938 לקבוצתו, אולם עד תחילתה של העונה החדשה החליט רוזמאייר להתרכז בשבירת שיאי המהירות, שיאים שיביאו לו הרבה כבוד ויוקרה וכמובן גם יוכיחו את עליונות הטכנולוגיה הגרמנית על מסלולי המרוצים, כמו גם על הכבישים הציבוריים, שהרי תחרויות אלו נערכות על גבי האוטובאנים הגרמניים, גאוות משרד התחבורה הגרמני. רוזמאייר לא הספיק לשבור שוב את שיא המהירות שקבע קרצ'יולה, הוא נהרג בזמן שעשה את מה שאהב וידע לעשות טוב יותר מכול, נהיגה. ברנד רוזמאייר נקבר בבית קברות בברלין תחת טקס צבאי מלא ובנוכחות אדולף היטלר שספד לו ואמר כי רוזמאייר נלחם וייצג היטב את גרמניה ופאר את שמה בעולם.
?

"תור הזהב של מרוצי המכוניות" היא סדרה בת 4 כתבות, פרי עטו של דובי מילר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>